רבים שמעו את המושגים “ערבית ספרותית” ו-“ערבית מדוברת” אך אינם מבינים עד הסוף את המשמעויות הפרקטיות של המושגים. אשמח לסייע לכם להבין את המושגים.
השפה הערבית מתחלקת אפוא לשני סוגים עיקריים:
א. ערבית ספרותית – אחידה בכל העולם והיא שפת אמצעי התקשורת, הספרות, האקדמיה, המחקר, ההשכלה והשלטון. הבקיאים בערבית ספרותית יוכלו להבין כל אדם שמשתמש בה, ללא תלות במקום מגוריו או מוצאו, אך היא אינה שימושית כשפת היום יום כי היא נחשבת לשפה גבוהה מדי לשפה היומיומית. לצורך ההשוואה, דוברי עברית אינם משוחחים בשפה גבוהה ביומיום. כשצופים במהדורת חדשות בערבית שאמורה להיות בשפה גבוהה שומעים ערבית ספרותית. אם תלכו ותנסו לשוחח עם אדם ערבי בערבית ספרותית, זה ייראה בעיניו מאוד מוזר, כפי שאינם משוחחים עם דובר עברית בשפת התנ”ך.
ב. ערבית מדוברת – משתנה מאזור לאזור והיא שפת התקשורת היומיומית של כל דובר ערבית. בכל אזור יש “להג” שונה של ערבית מדוברת, ולכל דובר ערבית יש להג-אם. דוברי ערבית מדוברת יוכלו להבין גם להגים אחרים משלהם, אך זה תלוי באזור שממנו הם הגיעו. למשל: ערבי ישראלי שחי ביפו דובר את להג הערבית הארץ-ישראלי העירוני. הוא יוכל גם להבין ערבי שגר בכפרים בישראל, יוכל להבין ערבי שחי בלבנון וגם ערבי שחי בסוריה, אך יהיה לו קשה, למשל, להבין את הערבית של הבדואים או של המרוקאים, בשל ריחוקה מהלהג העירוני.
אני מזמין אתכם לצפות בסרטונים הבאים שבהם אני מסביר את עניין הלהגים בשפה הערבית: הראשון והשני.
נסכם זאת בתרשים הבא…
ניתן דוגמה: כַּתִ’יר זה הרבה בערבית ספרותית. ערביי ישראל יגידו “כְּתִיר”, בעיראק יגידו “הְוַאיַא”, במרוקו יגידו “בְּזַאף”, בתוניס יגידו “בַּרְשַׁא” ובמצרים יגידו “אַוִי”.
ואגב, אין לזה סוף… כל אחד רוצה לדעת לדבר כמה שיותר להגים, אבל זה לא אפשרי, לכן תמיד מומלץ ללמוד להג אחד דומיננטי ומשם ללמוד להגים נוספים בהתאם לצורך (למשל: אתה עובד עם ערבי מכפר קאסם? תתחיל בלהג העירוני ולאחר מכן תלמד את הלהג של כפר קאסם).
האם בעברית יש לנו גם להגים? בואו תגלו בסרטון הבא.
האם קורה שאנשים מערבבים בין ערבית ספרותית לערבית מדוברת? האם קורה שאנשים מערבבים בין להגים? התשובה על שתי השאלות היא חיובית. לעיתים יש מילים או מושגים שקיימים בלהג מסוים אך לא קיימים באחר, או לחילופין קיימים בערבית הספרותית אך לא קיימים במדוברת. ההוכחה לכך היא שערביי ישראל פעמים רבות נוהגים לשלב מילים בעברית בדיבור היומיומי שלהם ולא להשתמש במושגים הערביים. למשל: אַנַא פִי (א)לְמעלית = אני במעלית. ערבים יעדיפו להשתמש במעלית מאשר במילה “מַצְעַד” שהיא מהערבית הספרותית או במילה “אַסַנְסֵר” שהיא מצרפתית. לכן התופעה של ערבוב שפות וערבוב להגים הוא טבעי ושכיח. כשאתם נמצאים בחו”ל ואתם שומעים ערבית, תנסו לחפש את המילים בערבית משורבבות בתוך השיחה. אם שמעתם מילים בעברית, הרי שמדובר בערביי ישראל, ואם לא, אז כנראה שלא. מצרף לכם סרטון שלי מדבר על ערבוב הלהגים.
כמובן שמידת הבקיאות שלכם בערבית המדוברת תשפיע על היכולת שלכם לערבב בין להגים או לערבב בין שפות, לכן חשוב ללמוד כמה שיותר מילים ממקורות מידע שונים וכך לשפר את השפה.
