הערבית היא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם, עם למעלה מ-400 מיליון דוברים ברחבי העולם. היא השפה הרשמית ב-22 מדינות החברות בליגה הערבית, כולל מצרים, סעודיה, עיראק, סוריה, ירדן ומרוקו, והיא אחת השפות הרשמיות של האומות המאוחדות. בנוסף לדוברים כשפת אם, הערבית נלמדת גם כשפה שנייה על ידי מיליוני מוסלמים ברחבי העולם, שכן היא השפה של הקוראן והפולחן הדתי.
נכון לשנת 2023, הערבית היא השפה המדוברת על ידי כ-20% מהאוכלוסייה בישראל. בישראל ישנם כ-1.9 מיליון דוברי ערבית כשפת אם, המהווים את האוכלוסייה הערבית בישראל, הכוללת את המוסלמים, הנוצרים והדרוזים.
למרות שהשפה הערבית משמשת כחמישית מאזרחי המדינה, היא אינה שפה רשמית במדינה, אלא יש לה מעמד ייחודי. בשנת 2018 השתנה מעמדה של השפה הערבית בישראל.
בראשית ימי המדינה, מדינת ישראל, כאמור, אימצה את החקיקה המנדטורית, שקבעה כי לשפה הערבית יש מעמד שווה לשפה העברית בהתנהלות האזרחים מול רשויות השלטון. עוד נקבע בחקיקה המנדטורית כי חובה על רשויות השלטון לפרסם כל דבר חקיקה ומודעות רשמיות של הממשלה בעברית ובערבית, ובמקומות שיש בהם רוב ערבי, אף השלטון המקומי מחויב לפרסם מודעות רשמיות בשפה הערבית.
עם זאת, בחוק הישראלי ובפסיקה, עד לשנת 2018, התמונה לא הייתה חד-משמעית.
יש חוקים המעניקים בלעדיות לשפה העברית ונמנעים מלתת מעמד כלשהו לשפה הערבית, לדוגמה: “חוק סדר הדין הפלילי”, הקובע כי כל עדות או ראיה משפטית המוגשת לבית המשפט שלא בעברית, חייבת להיות מתורגמת לעברית. בהתאם לכך גם מסמך או עדות בערבית לא יתקבלו בשפת המקור אלא באישור בית משפט כמו כל שפה זרה אחרת.
יש חוקים שנותנים מעמד מועדף לשפה העברית ולצדה מעמד משני לשפה הערבית, לדוגמה: “חוק התכנון והבנייה”, המחייב לפרסם תכניות בנייה בעיתון ערבי רק אם יש לפחות עשרה אחוזי דוברי ערבית באזור המיועד לבנייה. לעומת זאת, חובת הפרסום בעיתון עברי אחד לפחות אינה תלויה בשיעור דוברי העברית.
יש חוקים שמעניקים יחס שוויוני לערבית ולעברית, לדוגמה: “חוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת” הקובע ששידורי הטלוויזיה מהכנסת, שאינם משודרים בשידור חי, יהיו מלווים בתרגום מעברית לערבית ובתרגום מערבית לעברית.
בשנת 2018 נחקק “חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי”, שבו נקבע שהעברית היא השפה הרשמית היחידה של ישראל, ואילו לערבית יש “מעמד מיוחד”. החוק קובע כי לשפה הערבית יהיה מעמד מיוחד וכי דוברי הערבית זכאים לשירותים ממלכתיים בשפתם. השפה הערבית נותרה בשימוש במוסדות רשמיים רבים, אך היא אינה מוגדרת יותר בישראל כשפה רשמית.
יחד עם זאת, השפה הערבית ממשיכה להיות בשימוש נרחב במדינה, במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית, וגם במגוון רחב של תחומים כולל ברפואה, משפט, חינוך, ושלטי דרך. היא נלמדת בבתי ספר יהודיים כשפה שנייה או שלישית, ונחשבת לשפה חשובה עבור ביטחון המדינה ושירותים ממשלתיים.
כיצד בא לידי ביטוי מעמד השפה הערבית בימינו?
- מעמדה של השפה הערבית בא לידי ביטוי בפעולות הרשות המבצעת במגוון תחומים של מטבעות, שטרות, כסף ותעודות זיהוי המודפסים בעברית ובערבית.
- ספר החוקים, קובץ התקנות ומהדורה מקוצרת של ילקוט הפרסומים יוצאים גם הם בשפה הערבית.
- בכל הנוגע לשלטי חוצות ושילוט רחובות מטעם מע”צ והרשויות המקומיות, מעמדה של השפה הערבית הושווה כמעט לחלוטין.
- בסימול הרשמי של מדינת ישראל על גבי לוחיות הרישוי למעמד השפה העברית של המכוניות יש שילוב של השפה הערבית, כך שיש לה משמעות סמלית כשפת המדינה בצד השפה העברית.
- לעומת זאת, בבתי המשפט מתנהלים דיונים משפטיים בשפה העברית בלבד ועתירה לבג”צ בדרישה לאפשר ניהול משפטים בשפה הערבית לא התקבלה.
- חלק ממשרדי הממשלה נמנעים מלהעניק שירותים בשפה הערבית ופניות בשפה הערבית. למשרדי ממשלה אלו נתקלות לעיתים בדרישה לתרגום עברי.
נסכם ונאמר כי למרות שהשפה הערבית אינה מוגדרת עוד כשפה רשמית, היא ממשיכה להחזיק במעמד חשוב במדינת ישראל, עם זכויות ייחודיות בשימוש רשמי וציבורי.
